ניהול תזרים מזומנים
תזרים המזומנים מהווה נקודת תורפה ברוב העסקים בישראל.
מכיוון שרוב הפעילות בעסקים היום מנוהלת דרך חשבון הבנק, תזרים המזומנים במילים פשוטות הוא דף התנועות של העסק בבנק. הבעיה העיקרית היא שרוב העסקים יודעים לחזות את התזרים שלהם מקסימום לחודש קדימה. לעיתים קרובות כשאנו בוחנים עסקים, לאחר שלב של בדיקת כדאיות כלכלית, החשוב הוא – לבדוק האם העסק יעמוד בתכניותיו מבחינה תזרימית, כלומר האם הכסף (המזומנים), שיש ברשותו, יספיקו לו למימון ההשקעה הראשונית ולפעילות השוטפת, בייחוד בתקופה הראשונית של חצי שנה עד שנה. אפילו כשמדובר ברמת רווחיות גבוהה, אך ישנם פערי זמן משמעותיים בין הכסף הנכנס (תקבולים מלקוחות) לבין הכסף היוצא (תשלומים לספקים) מחשבון העסק, יש לעסק שתי אופציות:
- העסק לא יעמוד בתזרים (יחזרו לו הצ'קים ויהיה חשבון מוגבל, חס וחלילה).
- העסק יצטרך להביא מימון נוסף, על מנת לכסות את הגירעון במזומנים, עד שהתזרים יתיישר.
בתחילת הדרך, כשמתכננים את הפעילות העסקית, חשוב לבנות תחזית תזרים מזומנים לשנתיים קדימה בפריסה חודשית.
בפעילות השוטפת של העסק, חשוב לנהל תזרים ברמה היומית עם תחזית בפריסה היומית ל-3 חודשים לפחות.
תהליך ניהול התזרים כולל:
- קבלת החלטות לגבי מועדי התשלום (לאילו תאריכים להוציא את הצ'קים לספקים, תשלום משכורות, פריסת חוב כלשהו), ומועדי קבלת הכסף (איזה אשראי לתת ללקוחות, מתי לדרוש החזר מע"מ, מתי להיערך למימון נוסף – להתחיל תהליך בקשת הלוואה מהקרן או מהבנק וכד').
- קבלת החלטות נבונה אודות הזמנות מלאי וניהול המלאי.
- פעילות גבייה עקבית ומסודרת המבטיחה כניסת תקבולים מלקוחות בזמן.
- בקרת ביצועים – עדכון ברמה יומית של כל תנועה שהתבצעה בפועל לעומת התכנון.
- עדכון התחזית בהתאם לתנאים חדשים וכד'.
בזכות ניהול תזרים מסודר ועקבי העסק משיג כמה מטרות חשובות:
- פעילות מתוכננת, תקינה ומבוקרת של העסק, דבר המוריד אי־ודאות ולחץ מול הבנקים ומול הנושים.
- שקיפות מצב העסק ברמה היומית (!), דבר המביא את בעל העסק למצוינות בניהול העסק וכתוצאה מכך לביטחון בניהול יחסים עם כל הגורמים בסביבה העסקית.
- ניהול סיכונים ברמה גבוהה מאוד.
